ראיון עם האגרונומית עידית פרץ – מומחית זני מכלוא בפלפל
עידית פרץ היא אגרונומית במחלקת המחקר והפיתוח בזרעים גדרה-סינג׳נטה ומומחית בזני מכלוא בפלפל. תפסנו את עידית לשיחה על תחום המחקר והפיתוח בזני מכלוא, הייחודיות של זני מכלוא בפלפל והמחקר פורץ הדרך בתחום העמידויות. על הדרך קיבלנו הצצה אל שגרת העבודה הלא שגרתית שלה ואל הקשר המיוחד שנוצר עם הזנים שבפיתוח.
במה עוסקת מחלקת המחקר והפיתוח בארגון ומה תחום ההתמחות שלך?
מחלקת ה-R&D שלנו עוסקת במחקר ופיתוח של זני מכלוא בחברה. המחלקה עומדת בחזית המחקר העולמי בתחום זני המכלוא והיא כוללת תתי-מחלקות על פי חלוקה לגידולים השונים. אני עובדת במחקר ופיתוח של זני פלפל והמשמעות היא שאני עובדת מול המטפחים של זני הפלפל שיושבים בספרד. מהם אני מביאה לארץ את החומר הגנטי שמתאים לישראל, הן מבחינת השוק והן מבחינת תנאי האקלים. את הזנים החדשים אנחנו מגדלים כאן באופן ניסיוני, בהתחלה בהיקפים קטנים ובהמשך בהיקפים נרחבים יותר, במטרה למצוא מתוכם את הזנים המוצלחים והמובחרים ביותר שיעברו בהמשך למחלקת השיווק שלנו ואל החקלאים.
מה מייחד את תחום זני המכלוא בפלפל ומה מיוחד בזנים שאתם מטפחים?
זני מכלוא הם זנים שנוצרים בהכלאה מכוונת בין זכר ונקבה ולמעשה, כל הזנים המסחריים היום הם זני מכלוא. כדי שלחקלאי יצמח שדה אחיד הוא חייב שכל הזרעים שהוא שותל יהיו זני מכלוא שהם “אחים” זהים מאותם הורים. פלפל הוא דו מיני, כלומר, כל צמח הוא גם זכרי וגם נקבי אבל יש תכונות שעוברות מהזכר וכאלה שעוברות מהנקבה. בטיפוח מתייחסים לצמח הורה אחד כזכר ואחר כנקבה באמצעות מניפולציות במעבדה ועושים ביניהם הכלאה. יש אוכלוסיות של קווי הורים והעבודה היא כל הזמן לבצע הכלאות של האוכלוסיות הללו במטרה לטפח מהן זנים חדשים עם תכונות רצויות – עמידויות, צבע וכו׳. רבים לא יודעים אך גם בארץ קיימים חקלאים רבים המגדלים פירות לטובת ייצור זרעים שנועדו להכלאה.
פלפל הוא גידול מתמשך שמושפע מאוד מתנאי סביבה, מה שהופך את הגנטיקה שבבסיס הגידול קריטית עבור החקלאים. לכן, הם תמיד יחפשו זן איכותי שהוכיח את עצמו ונמצא הרבה זמן בשוק על מנת להימנע מסיכונים מיותרים. לשמחתנו, המטפחים שלנו הם אנשי מקצוע מוכשרים מאוד ומומחים בסדר גודל עולמי. אנחנו גאים מאוד בכך שבישראל אנחנו מובילים את שוק הפלפל מבחינה מסחרית ולא פחות חשוב, אנו מקדימים את שוק הפלפל עם עמידויות פורצות דרך נגד חרקים, וירוסים ומחלות שונות.
מהיכן נובע הצורך שלכם בפיתוח עמידויות?
העולם חותר כיום אל עבר גידול אורגני וחקלאות בת קיימא וזה כולל, בין היתר, מעבר מהתמודדות עם מזיקים ומחלות בדרך של הדברה, ליצירת עמידות בצמח עצמו, כך שההדברה מתייתרת ברובה. אחד הקטליזטורים החשובים בתחום הוא הרגולציה האירופאית המחמירה בתחום הריסוסים. לחקלאים האירופאים יש כמות מוגבלת מאוד של ריסוסים בעונה ולכן גידול ללא עמידויות מתאימות עלול להוביל לפגיעה כלכלית קשה. כמובן שסינג׳נטה, כאחת מחברות הזרעים המובילות בשוק הבינלאומי, פועלת להתאים את עצמה לשוק האירופי וכך, גם אנחנו בישראל מרוויחים. כיום בכל זני הפלפל החדשים שלנו ישנם עמידויות גם מפני נמטודות וקמחונית, זאת בנוסף לעמידויות הבסיס מפני הווירוסים TM3 ו-TSWV והשאיפה היא להכניס כבר בשנים הקרובות עמידויות נוספות. זה מחקר מעמיק ומאתגר שנמשך שנים.
על אילו תכונות נוספות אתם שמים דגש בנוסף לעמידויות?
אנחנו מחפשים קודם כל את התכונות החשובות לצמח פלפל – יבול טוב, פרי איכותי, צמח בריא. זהו הבסיס מבחינתנו וברור שבלי כל אלה לא תהיה תועלת בצמח בעל עמידויות. בסופו של דבר החקלאי מוכר פירות והפירות שלו צריכים לענות על הצורך שעולה מהשוק. כאשר אני בוחנת זן לניסוי, אני יודעת על קיומן של העמידויות מראש ולכן הדגש שלי הוא על שאר הקריטריונים שהופכים אותו מתאים וראוי להיכנס לתחרות בשוק. אנחנו תמיד מחפשים שיפור של התכונות הקיימות כיום בזנים המסחריים שלנו. מדובר גם בכמות היבול לדונם אבל גם במראה של הפרי, הצבע שלו, עד כמה הוא מוצק, גודלו ואורכו, משך חיי המדף שלו, השרידות בשינוע ועוד.
בתמונות: ביקור מטפחי הפלפל בערבה ובבקעה - ינואר 2020
כיצד מתבצע תהליך בחירת הזנים?
חצי שנה לפני תחילת העונה אני נוסעת ביחד עם מנהל מוצר הפלפל בחברה ואגרונום בכיר ממחלקת המכירות שלנו אל חממות הניסוי בספרד, שם המטפחים שלנו מנסים אלפי זני פלפל מכל צבע. מתוך אותם אלפי זנים אנחנו בוחרים, לאחר סינון יסודי, כ-100 זנים שאותם אנחנו מביאים ארצה לניסוי. הבחירה נעשית על בסיס ההיכרות שלנו עם השוק בישראל והדרישות שעולות מהמגדלים בשטח.
עבור הזנים הנבחרים אני מתאמת כאן בישראל ניסויים אצל מגדלים ועוקבת מקרוב אחר הניסויים הללו בקפידה. לאור תוצאות הניסוי ייבחרו הזנים המובחרים ביותר, שיעברו הלאה לשנה הבאה להמשך התהליך. ההתרשמות מהזן בניסוי היא גם חזותית וגם על בסיס מדידות קפדניות - כמות היבול, משקל הפירות, הקוטר, גוון הפרי וכו׳ וכמובן, אנחנו מקבלים פידבק מהמגדלים מהי ההתרשמות שלהם מהזן החדש – האם הם רואים יתרון לזן בהשוואה לזנים הקיימים בשוק. מתוך ה-100 זנים שנוסו ייבחרו לרוב כ-15-10 זנים שימשיכו הלאה. בשנה שלאחר מכן הם ייבחנו שנית על ידי וגם על ידי אנשי המכירות שלנו.
אילו בעלי תפקיד נוספים לוקחים חלק בשלב הניסוי?
הניסוי הוא באחריות שלי אבל אני לא מקבלת החלטות לבד. מעורבים בניסוי גם מנהל מוצר ואנשי המכירות בחברה. חשוב שאנשי המכירות יהיו מעורבים בתהליך על מנת שיכירו היטב את המוצר מתחילת דרכו, ובנוסף יתנו את חוות דעתם המשקפת את השטח. בנוסף, המטפחים הספרדים מגיעים פעם או פעמיים בשנה. עבורם, זרעי המכלוא שהבאנו ארצה הם ה״בייבי״ שלהם. הם עוקבים ביחד איתי אחר הזנים בניסוי ונותנים לי פידבק ומידע על גידול הזן בספרד ובמקומות אחרים בעולם.
בהסתכלות רחבה יותר, האם את מזהה שינויים או מגמות בזנים הנבחרים?
עד השנים האחרונות הזנים שנבחרו בכל מדינה היו שונים למדי. כלומר,הזנים לבחינה שנבחרו בספרד, מרוקו או ישראל היו אחרים. בשנתיים האחרונות אנחנו רואים מגמה מעניינת שבמסגרתה מדינות שונות בוחרות כולן את אותם הזנים וכולם מצליחים מאוד למרות תנאי הגידול השונים ושיטות הגידול השונות. המשמעות היא שהחומר הגנטי הופך גמיש יותר וזו בשורה מצוינת מבחינתנו. מבחינה אגרונומית זה מראה שכשאני בוחרת כיום זן, בין אם יגדלו אותו בפארן, חצבה או בקעת הירדן הזן יפגין יציבות וישיג עבור החקלאי תוצאות טובות.
כיצד נראה יום עבודה שגרתי שלך?
זה משתנה מאוד כתלות בתקופה, אבל בהכללה גסה ניתן לומר שרוב היומיום שלי הוא מעקב אחרי הניסיונות ותכנון של הניסיונות הבאים. יש הרבה לוגיסטיקה ומחשבה מאחורי כל ניסוי. אני מקדישה מחשבה גם לפרטים הטכניים של הניסוי, כמו איזה זנים אני רוצה לגדל בסמיכות – למשל, אם אני אמקם זן גבוה ליד זן נמוך הזן הגבוה יצל על הנמוך ויפגע בו. בנוסף, יש המון עבודה מאחורי הקלעים, בנוגע לניתוח הנתונים והצגתם הן מול הצוות הישראלי והן מול הצוות בגלובל. אנחנו עושים גם הרבה סיורים בתוך שטחי הניסוי שלי עם אנשי המכירות על מנת שיכירו את החומר וייתנו את הפידבק שלהם וגם סיורים שלי איתם בחלקות המסחריות כדי להכיר את המגמות בשוק. אפשר לומר שכ-70-60% מהזמן אני בשטח וביתר הזמן אני במשרד.
בתמונות: בחינת איכויות פרי
מהו החלק שאת הכי אוהבת בעבודה שלך?
אין כמו להגיע אל הניסוי שבוע אחרי השתילה ולראות שהצמחים גדלו והם כל כך יפים ורעננים. מרגש מאוד לראות שהשתילים נקלטו באדמה זה כמו פלא שמתרחש. המטפח הספרדי כל הזמן אומר לי ״תשמרי על בייביז שלי״. מאוד חשוב לו לדעת שהם בסדר, מקבלים את כל התנאים והכל נראה טוב ואני כמובן מרגיעה שהילדים בידיים טובות ושומרים עליהם. בנוסף, אני מקבלת סיפוק גדול מהידיעה שהעבודה שלנו יוצרת משהו. בסוף עונה אנחנו יוצאים עם רשימה של זנים שבחנו ואנחנו יודעים שהם טובים ועוברים הלאה. זה מאוד מספק.
