מהי מחלת הקימחון בעגבנייה?

מחלת הקימחון נגרמת על ידי פטריות טפילות מסדרת הקמחונאים (Erysiphales). פטריות אלה יוצרות על גבי הצמח הנגוע מעטה המורכב מתפטיר ונבגים אופייניים לשלב האל מיני של הפטרייה ונראה כקמח - מכאן נובע שמן. בצמחי העגבנייה נגרמת מחלת הקימחון על ידי שני סוגים של פטריות: קמחונית (Leveillula taurica) (Oidiopsis sicula) וקימחון (Erysiphe Oidium) (lycopersicum). מחלת הקימחון בעגבנייה ניכרת בעיקר בצמחים צעירים ובעלווה הצעירה. המחלה תוקפת לרוב עלים מתבגרים, ענפים צעירים, תפרחות ופירות צעירים. פגיעותיה של המחלה אטיות והדרגתיות, ובמקרים רבים ימשיכו צמחי העגבנייה הנגועים לחיות זמן רב לאחר ההדבקה הראשונית. יחד עם זאת, המחלה פוגעת בצמיחה ומפחיתה את היבול ועל כן דורשת מניעה וטיפול מתאימים.

כיצד ניתן לזהות את הקימחון בעגבנייה?

זיהומים של קימחון העגבנייה הנגרמים על ידי הפטרייה Oidium neolycopersici מתבטאים בכיסוי תפטיר לבן סבוך בעל נבגים רבים המצוי על גבי העלים וחלקי צמח נוספים. אלו בולטים לרוב גם כאשר הם קטנים. פטרייה זו אינה גורמת להופעת פגיעות צהובות, אך היא עלולה לגרום לפגיעה בשטח נרחב של העלים.

על עלווה הנגועה בקמחונית (Oidiopsis sicula) יופיעו כתמים צהובים בהירים ולא סדירים. עלים נגועים בצורה חריפה מתים, אך נושרים רק לעתים נדירות. נקודות של רקמה נקרוטית (מתה), שלעיתים מוקפות בהילה צהובה, מופיעות בסופו של דבר בתוך הכתמים. סימני הפגיעה לא יראו לרוב בגבעול או בפרי. תפטיר קל ואפור עשוי להתפתח על החלק התחתון של עלים נגועים ישנים יותר. 

אילו פגיעות נגרמות על ידי מחלת הקימחון בעגבנייה?

פטריות הקימחון ניזונות לרוב באמצעות שליחת האוסטוריה - מבנים דמויי שורש - לתאי האפידרמיס (התאים העליונים) של הצמח. כמו כן, הפטריות הללו סותמות את נקבוביות עלי הצמח הנגוע ובכך מונעות את חדירת האור הדרוש לצורך ביצוע פוטוסינתזה בתאי הצמח. פגיעה זו מחלישה את יכולתו של הצמח הפגוע לעשות שימוש באור כמקור אנרגיה. בהתאם, נגרם עיכוב צמיחה ואף נשירה במקרים חמורים וצמחים אלה נאבקים בכדי לשרוד. כל אלה משפיעים באופן ניכר על הצימוח ועל כמות הפירות וכן פוגעים באיכות הפירות הגדלים על הצמח ובטעמם.

אילו תנאים מעודדים הדבקה בקימחון?

מרבית מיני פטריית הקימחון משגשגים בטמפרטורה מתונה של 28-22 מעלות צלזיוס ונדרשת לחות גבוהה בסביבת הצמח כדי להתפשט. נבגי הפטריה נישאים על ידי הרוח, זרמי אוויר וכן עלולים לעבור על ידי עובדים בחלקות, על גבי בגדים או ציוד אגרוטכני. לחות גבוהה יחסית מעודדת את התפתחות המחלה בעוד שהשקיה עילית עשויה למנוע את התפתחותה. טמפרטורות מתונות מזרזות את העברת הזיהום, ואילו טמפרטורות גבוהות מאיצות את מותם של עלים נגועים. יחד עם זאת חשוב לדעת כי מחלת הקימחון עשויה לפגוע בגידולים בטווח רחב של תנאים. 

מהן דרכי המניעה וההתמודדות עם קימחון בעגבנייה?

• יש לבצע בקרה ולמנוע היווצרות לחות על גבי הצמחים על מנת למנוע התפתחות הקימחון ומעבר מצמח לצמח.

• מומלץ לבצע דילול הצימוח באזורים צפופים על מנת להגביר את תחלופת האוויר ובכך להפחית הצטברות לחות בסביבת הצמח. 

• הסרה של עלים ישנים מחלקו התחתון של הצמח גורמת להקלה במחלות הנגרמות על ידי שתי פטריות הקימחון בעגבנייה ולעתים קרובות טיפול זה מספק מענה. 

לחברת זרעים גדרה-סינג'נטה צוות אגרונומים מקצועי אשר תומך ומלווה את המגדלים בכל שאלה ובעיה.

אולי יעניין אתכם גם:

- מחלות ומזיקים בגידול עגבניה – מילון מונחים

- ריקבון כתר בעגבניה – זיהוי ודרכי התמודדות עם התופעה

- מדוע מחלות בעגבנייה נפוצות וכיצד להימנע מהן?

- וירוס מוזאיקת ה'פפינו' בעגבניה (PepMV)

- סטמפיליום בעגבניה – זיהוי ודרכי התמודדות

- ״פוזריום סולני״ והשפעותיו על גידול העגבניה