הינך נמצא כאן

Share page with AddThis

סימפטומים למחלות וירליות חדשות בעגבניות ובפלפל באגן הים התיכון ודרכי התמודדות אתן

מאמרים מקצועיים

יואל מסיקה

רקע כללי

תהליך הגלובליזציה בעולם והמעבר החופשי של צמחים בין מדינות ויבשות יצרו בשנים האחרונות מצב שבו  מופיעות מחלות חדשות המועברות על ידי וקטורים שונים  ותוקפות גידולים ממשפחת הסולניים. מחלות אלו מסבות נזקים כבדים לגידולים. ניסיון העבר מלמד שמחלות אלה יפקדו את שדותינו בעתיד הנראה לעין.  מטרת מאמר זה היא לכן   הצגה של תסמיני המחלות ומתן   המלצות  למניעת נזקי המחלות.     

וירוס הכלורוזה של העגבנייה (Tomato chlorosis virus- ToCV)

רקע: וירוס זה נמצא בארץ מזה מספר שנים והתגלה במספר אזורים,  בעיקר בדרום, בזני עגבניות בעלות עמידות לווירוס צהבון האמיר שאותן מגדלים בשטחים פתוחים או במבנים המכוסים  ברשתות צל. הסיבה לכך היא שתקופת האינקובציה של הווירוס בצמח ארוכה יחסית ואורכת מספר שבועות לעומת זו של ווירוס צהבון האמיר.(10-14 ימים) רק בצמחים שלא יפתחו את תסמיני המחלה של צהבון האמיר (זנים עמידים) יופיעו תסמינים של וירוס הכלורוזה של העגבנייה.

תסמיני מחלה (סימפטומים): מופיעים  בד"כ  ע"ג העלים במרכז הצמח בצורת כלורוזות המזכירות מחסורים של מגנזיום, סימפטומים  אלה ממשיכים להתקדם במעלה הצמח עד לאמיר הצמיחה. בלחץ הדבקה גבוה של הווירוס הצמח מאבד כמעט לחלוטין את צבעו הירוק ומקבל גוון צהבהב (ראה תמונה). פירות של צמחים נגועים אינם מבשילים כראוי ומקבלים גוון כתום במקום אדום. (ראה תמונה בכתבהבמגזין האינטרנטי  -  עמוד 144).

דרכי העברת הווירוס: וירוס הכלורוזה של העגבנייה , מועבר ע"י כנימת עש הטבק (כע"ט) אך בשונה מהאופן בו מועבר וירוס צהבון האמיר  העברתו הינה חצי מתמדת דהיינו לאחר הזנת רכישה קצרה של כע"ט, היא יכולה להעביר את הווירוס לצמחים נוספים בפרק זמן של  פחות משעה לאחר רכישת הווירוס. ריכוז הווירוס בגוף כע"ט פוחת במשך הזמן ולכן היא מאבדת את היכולת להעביר את הווירוס לצמחים חדשים לאחר מספר ימים (שוב בשונה מווירוס צהבון האמיר שמועבר ע"י כע"ט במשך כל ימי חייה).

וירוס הטורדו של העגבנייה ( ToTV-( Tomato Torrado Virus   

רקע: וירוס נוסף התוקף צמחים ממשפחת הסולניים ומצוי במספר מדינות באירופה. הוא התגלה לראשונה בפולין בשנת 2003 ומשם  התפשט ליתר המדינות ברחבי אירופה כולל הונגריה, צרפת איטליה וספרד. לאחרונה התקבלו דיווחים על הימצאותו במרוקו. לוירוס מעקובת חומצות גרעין כמעט זהה וסימפטומים דומים נמצא במקסיקו ונקרא Tomato marchitez virus (ToMarV).

תסמיני מחלה: בצמחים הנגועים בוירוס נראים תחילה נקפים נקרוטיים על פני העלים, שהופכים לחורים. כתמים אלה מופיעים לעיתים גם על פני הגבעול, (ראה תמונה בכתבה במגזין האינטרנטי  -  עמוד 14). על גבי הפירות נראות  מעין יבלות המעוותות את הפרי ופוסלות אותו לשיווק (ראה תמונה בכתבה במגזין האינטרנטי  -  עמוד 14).

דרכי העברת הווירוס: וירוס הטורדו של העגבנייה מועבר גם הוא ע"י כע"ט וע"י כנימת עש החממות שהוא מין הדומה מאוד לכע"ט ומצוי בעיקר באזור מרכז וצפון אירופה.

דרכי התמודדות:

עיקר המאמץ למניעת נזקי הוירוסים מכוון למניעת המגע בין הווקטור (כע"ט) לבין הצמח שכן צמח נגוע אינו ניתן לריפוי. על כן מבנים המכוסים ברשתות 50 מש ללא פתחים או קרעים יעילים מאוד. המצב שונה בעגבניות שאינן מכוסות ברשתות 50 מש וחשופות לחדירת כע"ט.  במקרים אלו חשוב ביותר להשתמש במספר רב ככל האפשר של אמצעי הדברה, בכדי להקטין עד למינימום האפשרי את חשיפת הצמחים לאוכלוסיות של כע"ט. בין שאר האמצעים ניתן למנות את ההדברה הכימית, (רשימת תכשירים מומלצים מבית Syngenat מופיעה בקטלוג מוצרי הגנת הצומח באתר), חיפוי קרקע ביריעות צהובות המושכות את כע"ט אליהם , כיסוי הצמחים ברשתות אגריל לפרק זמן מוגבל והדברה ביולוגית. 

וירוס המוזאיקה של הפפינו Pepino mosaic virus PepMV))

רקע:התגלה לראשונה בפרו בשנת 1974 בצמח הפפינו. בשנת 1999 נתגלה מחוץ לגבולות דרום אמריקה בהולנד ומשם הופץ הווירוס למדינות נוספות באירופה ובמקביל גם בצפון אמריקה.בבדיקה גנטית של הווירוס נמצא כי הווירוס שנתגלה באירופה שונה מהווירוס המקורי שנמצא בפרו  ובניגוד אליו מבטא תסמיני מחלה בולטים לעין על צמחי עגבנייה.

פונדקאים: הפונדקאי הראשוני הוא צמח הפפינו שגדל באופן מסחרי ובהיקפים קטנים באירופה וביבשת אמריקה. באירופה כאמור נמצא גזע וירוס הגורם לתסמיני מחלה על צמחי עגבניות. בהדבקות שנעשו בתנאי מעבדה נתגלו סימפטומים גם על צמחים נוספים ממשפחת הסולניים (חציל, תפוח אדמה  ופלפל).

תסמיני המחלה בעגבניות  כוללים עצירת הצימוח של אמיר הצמיחה, ו"תקיעת" הצמח. על גבי עלים הסמוכים לאמיר נראים כתמים נקרוטיים בצבע צהוב או חום שדומים במראה לנזק של קוטל עשבים הורמונאלי דוגמת   2-4-D -כתמים אלה יכולים להופיע גם על גבי הגבעולים. על גבי הפירות מופיעים כתמים בצורות שונות (בדרך כלל טבעתיים או בדוגמה של שיש) שנשארים כתומים ולא מאדימים. 

תסמיני המחלה מתבטאים בעיקר בתנאי חורף, כאשר הטמפרטורות נמוכות והקרינה נמוכה. בעונת הקיץ הצמחים יכולים לשאת את חלקיקי הווירוס (ולהפיצם) מבלי שיבטאו תסמיני מחלה. תסמינים אופייניים נראים בדרך כלל שניים עד שלושה שבועות לאחר אילוח הצמח ונראים לאורך שורות הצמחים (בדומה למחלות נוספות המופצות באופן מכאני כגון ToMV או CMM ).

דרכי הפצה: כאמור וירוס זה מופץ באופן מכאני בעיקר דרך פעולות אגרוטכניות המתבצעות בעגבניות בתי צמיחה בלתי מסיימות כגון ליפוף והנמכת הצמחים, זירוד, הסרת עלים כמו כן וירוס זה יכול לשרוד על כלים חקלאיים כגון מזמרות וסכינים המשמשים לאותם פעולות אגרוטכניות ולעבור באופן זה מצמח נגוע לצמח בריא. מחקרים שבוצעו על הווירוס הראו שהוא יכול לשרוד על צמחים יבשים למעלה משלושה חודשים בטמפרטורות של 21-18 מעלות צלסיוס. נמצא כי בין הגורמים העלולים להפיץ את הווירוס נכללים גם דבורי הבומבוסים המשמשים להאבקת הפרחים. בדומה לוירוסים המועברים באופן מכאני, גם וירוס המוזאיקה של הפפינו עלול להיות מופץ  על ידי חומר ריבוי הכולל שתילים או זרעים הנושאים את הווירוס.

דרכי התמודדות:

הנחת המוצא בהתמודדות נגד מחלות וירליות היא שצמח חולה אינו ניתן לריפוי ולכן עיקר המאמץ הוא למניעת אילוח בצמחים בחלקה. דבר זה יכול להיעשות באמצעות הקפדה על קבלת חומר ריבוי חופשי מהפתוגן וניתור קפדני של החלקה במהלך עונת הגידול.

אם התגלתה נגיעות בחלקה, עיקר המאמץ יהיה לבלום או להאט עד כמה שניתן את הפצת המחלה בין הצמחים. מטרה זו יכולה להיעשות באמצעות בידוד השטח הנגוע והרחקת הצמחים הנגועים (באירופה ממליצים על כ-20 צמחים לפני ואחרי הצמח הנגוע), ושריפתם. הקפדה על מדיניות סניטציה הכוללת חיטוי ידיים, רגליים וכלי עבודה של כל המבקרים בבית הצמיחה מצמצמת את הסיכון להעברת הפתוגן מאזורים מרוחקים.

התכשירים המקובלים לחיטוי כלי עבודה או ידיים הם TSP (Tri Sodium Phosphate ) בריכוז של 1% או סודיום היפו כלוריד (או בשמו המסחרי אקונומיקה) בריכוז חומר פעיל של 1-0.55 אחוז.

בשל העובדה שווירוס המוזאיקה של הפפינו שורד בקרקע בין עונות הגידול, במבנים שבהם נתגלתה נגיעות במחלה חשוב מאוד להקפיד על סניטציה הכוללת סילוק של שאריות צמחים בקרקע ובחלל החממה ואחר כך  חיטוי קפדני של הקרקע (חיטוי סולארי עשוי להיות יעיל במידה והוא נעשה בקיץ ולמשך זמן ארוך)  ושל חלל המבנה  בתכשיר TSP.

לצפייה בכתבה מתוך עיתון החברה ( כולל תמונות להמחשה) לחץ כאן

* כל ההמלצות הנכללות בפרסום זה הן בגדר ייעוץ מקצועי בלבד. על כל מי שפועל לפיהן לנקוט בכל אמצעי הזהירות הנדרשים. ביצוע על פי הייעוץ דלעיל, הינו על אחריות המבצע בלבד. תנאים ונסיבות מקומיות משפיעים במידה רבה על התוצאה הסופית של הגידול. לפיכך, לא תישא חברת זרעים גדרה בכל אחריות לתוצאות הגידול.