מהו מדד בריקס (Brix) ומה ניתן ללמוד מתוצאותיו?

שיתוף הידע
Brix

מדד בריקס (Brix) הוא מדד מקובל ברחבי העולם לצורך מדידת ריכוזי הסוכר בתוצרים של תעשיות שונות. בענף החקלאות משמש מדד בריקס להערכת פירות וירקות, יינות, דבש ועוד. גידולים בעלי ערכי בריקס גבוהים נחשבים כיום חלק בלתי נפרד מחקלאות בת-קיימא. ערכי בריקס גבוהים בצמח מקושרים בעשורים האחרים לצמחים בריאים ועמידים יותר בפני מחלות, צמחים אלה מושכים אליהם פחות חרקים ומזיקים, דורשים פחות משאבים מהמגדל ובכך מובילים לעלייה ברווחיות. בנוסף, הם נחשבים בריאים, טעימים ואיכותיים יותר עבור הצרכן.

מה המשמעות של ערכי הבריקס?

מדד בריקס (°Brix / °Bx) הומצא על ידי המתמטיקאי-מהנדס הגרמני, אדולף בריקס בראשית המאה ה-19. מאז ועד ימינו משמש המדד לצורך מדידת מסיסים מוצקים – רמות הסוכר – בתוצרת טרייה. ישנו קשר ישיר בין ערך הבריקס בגידול, הטעם שלו, הצפיפות התזונתית והאיכות הכללית שלו. בריקס מודד בפועל שילוב של סוכר, חומצות אמינו, שמנים, חלבונים, פלבנואידים, מינרלים ועוד.

ניתן לסכם בהכללה את משמעותם של ערכי הבריקס:

  • 2-0 בריקס: ערכי בריקס נמוכים – הצמח חשוף מאוד לפגעים.

  • 7-3 בריקס: ערכי בריקס בינוניים – מרבית הגידולים מצויים בטווח הזה. גידולים בעלי ערכים אלה זקוקים לרוב לחומרי הדברה ודשנים לצורך שגשוג.

  • 11-8 בריקס: ערכי בריקס בתחום הבינוני-גבוה – ישנה עמידות טבעית ומרבית החרקים והמזיקים יימנעו ממגע עם הצמח.

  • 12 בריקס ומעלה: ערכי בריקס גבוהים – עמידות רבה של הגידול בפני מזיקים ופגעים.

מהם היתרונות של ערכי בריקס גבוהים?

  • עמידות רבה יותר לצמח – כאמור, נמצא כי חרקים נוטים שלא לגשת אל גידולים בעלי ערכי בריקס גבוהים. כיוון שצמחים עם רמות גבוהות של בריקס מועדים פחות למחלות ומושכים פחות חרקים מאשר צמחים לא בריאים, נדרשים פחות חומרי הדברה וכימיקלים, אם בכלל, בכדי לטפל בהם.

  • הגדלת הרווחים – השימוש המצומצם בחומרי הדברה ובדשנים מוביל לחיסכון בעלויות הגידול, פגיעה פחותה ביבול ובכך להגדלת הרווחים עבור החקלאי.

  • שיפור הערכים התזונתיים בפרי – בגידולים בעלי ערכי בריקס גבוהים יש כמות פחמימות גבוהה יותר, צפיפות תזונתית רבה יותר והם קלים יותר לעיכול. יש להם גם צפיפות מינרלית גבוהה והן רמות סידן גבוהות יותר.

  • השבחת טעם התוצרת – טעם הפרי תלוי ברמות הפחמימות והמינרלים של התוצרת שאנו אוכלים. לכן, ככל שהבריקס גבוה יותר, כך גם ריכוז הפחמימות והמינרלית, ובהתאם, טעמו וריחו של הפרי.

כיצד נמדדים ערכי הבריקס בפרי?

בריקס מודד את מקדם השבירה של קרן האור במים באמצעות הממס סוכר (סוכרוז). אם קרן אור עוברת ממדיום דחוס יותר מבחינה אופטית למדיום דחוס פחות מבחינה אופטית היא משנה את כיוונה. "מקדם שבירה" הוא אותה נטייה של קרן אור להתכופף ולשנות את כיוונה כאשר היא עוברת דרך נוזל. מיכל המכיל מים טהורים יוביל לכיפוף קרן אור שתעבור דרכו וכאשר נמיס מוצקים לתוך המים הטהורים האור יעבור כיפוף נוסף ככל שריכוז המומסים יעלה. מקדם השבירה במים טהורים הוגדר כ-0 בסקאלה של בריקס והמשך הסקאלה נקבע על פי אחוז הסוכרוז במים. מעלה אחת של בריקס שווה לגרם 1 של סוכרוז ב-100 גרם תמיסה ששווה ל- 1% בריקס.

באילו כלים ניתן לבצע מדידה על פי מדד בריקס?

מרבית המדידות הנערכות לצורך הערכת רמת הבריקס בפרי נערכות באמצעות רפרקטומטר (refractometer) שיכול להיות אנלוגי (אופטי) או דיגיטלי. מדובר במכשיר מדידה אשר מודד את מקדם השבירה בתמיסה ועל פיו ניתן להסיק מהי כמות המסיסים במים. הרפרקטומטר מודד ביחידות של בריקס, פלאטו ובאלינג (יחידות חליפיות) אשר מתארות את האחוז המשקלי של סוכר בתמיסת מים. השימוש ברפרקטומטר נעשה באמצעות הנחת דגימה מהנוזל הנדגם על משטח ייעודי במכשיר. ככלל, לצורך קבלת תוצאה אמינה יש להביא את הנוזל בעת המדידה לטמפרטורה של 20 מעלות צלזיוס שכן, לטמפרטורה ישנה השפעה על התוצאה המתקבלת.

הזן המוביל שלנו בשנים האחרונות באבטיח  הינו ״פאסיניישן״ והא מאופיין במדד בריקס גבוה.  הוא מייחוד בגלל - חיי מדף ארוכים, בעל ביצועים מעולים בטמפרטורות גבוהות, צבע ציפה אדום עז וכמו שכבר אמרנו בעל אחוז סוכר גבוה.