תקליט ירקות - המחירון ההיסטורי והביקורת במשך השנים

מאמרים מקצועיים

באופן היסטורי נקבע המחיר המשולם לחקלאים על ידי רשתות השיווק והסיטונאים על פי מחירון ירקות של מועצת הצמחים המכונה "התקליט". מקור השם המשונה ניתן לו מפני שהחל את דרכו כהקלטה טלפונית המפרטת את מחירי הירקות השונים, אליה היו מתקשרים המגדלים בכל בוקר כדי שיוכלו לדעת מהו שווי הסחורה שלהם. ההקלטה הטלפונית קיימת עד היום אך סביר שמרבית המגדלים כבר בודקים את המחירים באתר האינטרנט של מועצת הצמחים. הזמנים אמנם השתנו אך התקליט היה ונותר כלי חשוב לקביעת המחירים בשוק. למרות ואולי בשל חשיבותו, הוא עורר לאורך השנים ביקורת רבה, בציבור, בתקשורת ובקרב הסיטונאים בשל פרקטיקת קביעת המחיר וטענות לחוסר אמינות וחוסר רלוונטיות. בעקבות הביקורת, נכנסו בשנים האחרונות מחירוני ירקות נוספים המנסים להוות אלטרנטיבה לתקליט.

מהו תקליט הירקות וכיצד נקבעים המחירים בו?

תקליט הירקות של מועצת הצמחים הוא מחירון יומי של ירקות בשוק הסיטונאי, שנועד לשקף את המחיר הממוצע לכל ירק על פי היצע וביקוש. מבחינה היסטורית תקליט הירקות מהווה מחירון ירקות רשמי ומוסכם שנועד להוציא את החקלאים מהעמימות ולבצע הערכת שווי ליבול על פי מצב השוק בזמן אמת. התקליט מתעדכן מדי יום על בסיס נתונים המתקבלים על ידי סוקר מטעם מועצת הצמחים. הסוקר מגיע בכל לילה לשוק הסיטונאי בצריפין, שם הוא מתשאל מדגם סוחרים אקראי ביחס לתנאי העסקאות בכל ירק. לקראת הבוקר, הסוקר משקלל את הנתונים שקיבל מהסוחרים השונים ביחס לכל ירק ומפרסם את מחיר המחירון שקבע.

 

בתמונה: השוק הסיטונאי בצריפין. מקור: כלכליסט צילום: נימרוד גליקמן

 צילום: נימרוד גליקמן

תקליט הירקות - מחירון שנוי במחלוקת

בעשור האחרון גורמים רבים הפנו חיצי ביקורת כנגד התקליט. נשמעו טענות רבות כנגד אמינותו בשל היותו מבוסס על סוקר בודד המסייר בין חנויות השוק הסיטונאי ושואל על המחירים אך אינו מאמת את המידע בקבלות. כך למשל פורסמו בתקשורת כתבות במסגרתם תועדו סוחרים בשוק הסיטונאי מוסרים לסוקר של מועצת הצמחים הערכות מחירים בלתי מבוססות ומעידים כי טרם נקבע המחיר ביחס לעסקאות בירק והוא יקבע מאוחר יותר, לאחר פרסום התקליט. במסגרת זו אף עלו טענות לקביעת מחירים "מראש" על ידי מועצת הצמחים וניפוח מחירים לטובת המגדלים.

עוד נטען כי שיטת קביעת המחירים נתונה לתרגילי עוקץ ומניפולציות כדוגמת סיפורים על משווקים שיצרו תמונת שווא של היצע מצומצם בירק כלשהו ובהתאם, מחיר גבוה, על מנת להעלות משמעותית את מחיר הירק בתקליט ואף לגרוף רווחים על סחורה רבה שכבר הועברה קודם לכן לרשתות השיווק.

בתמונה: צילום מסך מאופן הצגת המחירים באתר תקליט ירקות של מועצת הצמחים (תמונה שנלקחה ב-30/09/2020)

 

Taklit scr

ובכלל, נראה שרשתות השיווק הגדולות, שדחקו הצידה את השוק הסיטונאי כמו גם שווקים וירקנים ברחבי הארץ, הן גורם מרכזי בטענות כנגד התקליט. חלק נכבד מהעסקאות כיום אינן מתבצעות בשוק הסיטונאי אלא מתרחשות ישירות בין המגדלים לרשתות השיווק הגדולות. מצב אשר הוביל גם להקטנה משמעותית של כמות התוצרת העוברת דרך השוק הסיטונאי. בעקבות כל אלה עלו אף קולות הקוראים לבטל לחלוטין את התקליט בשל היותו לא אמין ולא רלוונטי ולכן גורם נזק לסיטונאים ולציבור הרחב. למרות הביקורת, התקליט ממשיך להתפרסם מדי יום ולשמש את הגורמים השונים הפועלים בשוק.

החל משנת 2017 מפרסם גם משרד החקלאות בשיתוף החברה הממשלתית "תוצרת הארץ - שוק סיטונאי לישראל" מחירון ירקות ופירות המכונה "מחירון תוצרת הארץ". לדבריהם, איסוף הנתונים מתבצע בשוק הסיטונאי על בסיס מערכת תשאול ובקרה אוטומטיים אליהם מתווסף נדבך נוסף של תיקוף הנתונים מה שהופך את המחירון לאמין ומבוסס יותר.

לאן נעלמו הפירות?

ועוד פרט מידע מעניין ביחס לתקליט שוודאי הבחנתם בו - התקליט מתייחס לירקות בלבד ולא מפורסמים בו מחירי הפירות. אחסון הפירות בבתי הקירור הופך את מחירם לפחות תנודתי ועמום עבור המגדלים בהשוואה למחירי הירקות, ועל כן פירות אינם כלולים בתקליט מראשיתו ועד היום.