כוחם של מאביקים והשפעתן של הדבורים על אספקת המזון שלנו

בעבר, נהגנו לראות דבורים מסביבנו. בכל מקום בו היה טבע, כולל בין הפרחים שבגינות, זמזמו להן הדבורים שכל כך רצינו להרחיק מאיתנו. הדבורים לא רק מפיקות דבש ושעווה, הן עובדות עבורנו שעות נוספות בהאבקת הצמחים ובדאגה לגידולים. 

הדבורים אחראיות על 80% מפעולות ההפריה והן מאביקות את הפרחים בצמחי הירקות ובעצי הפרי. הן למעשה עושות את אחת מהפעולות החשובות ביותר בתחום החקלאות כש-75% מהצמחים בעולם תלויים בהן וזקוקים להן כדי להתרבות, לייצר פירות וזרעים. 

קל מאד להתעלם מעבודתן החשובה של הדבורים הקטנות אך אי אפשר להתעלם מן ההשפעה שלהן על אספקת המזון והיבול. דבורי הדבש מספקות שירותי האבקה למיליוני דונמים של יבולים מגוונים, הן מספקות חומר גלם לתרופות, טקסטיל, חומרי קוסמטיקה ועוד. עבודתן חשובה כל כך, אך באופן מצער מאז שנת 2008 נרשמה תופעה מדאיגה כאשר כשליש מאוכלוסיית הדבורים בעולם נכחדה ויש לכך השפעה ישירה על החקלאות.

חשיבותן של הדבורים בחקלאות והגורמים להיעלמותן

אחד התפקידים המשמעותיים של הדבורים מבחינת החקלאות היא ביצוע תהליך ההאבקה. הדבורה עושה "סיבוב קטן" בקרבת הפרח וכך נדבקת אליה אבקה אותה היא מפזרת בהזדמנות הראשונה בפרח הנקבי. התוצאה היא הפריית הפרח, הצמח או הירק. ללא הדבורים לא תתבצע ההאבקה ואספקת המזון תיפגע באופן קשה. היעלמותן של הדבורים מהווה בעיה אמיתית המאיימת על החקלאות ועל האנושות. 

אלו אשר לא עוסקים בחקלאות או בכוורנות יוכלו להגיד שהיום כבר אין דבורים. בעבר אפשר היה לראות אותן בכל מקום. הן נדבקו אלינו בכל פיקניק וכל ביקור בגינה. אך באופן מצער, מאז שנת 2008 נעלמה כשליש מאוכלוסיית הדבורים. הסיבות לכך מגוונות ובראשן עיור, כששטח המחיה שלהן פחת בלפחות 60%, ריסוסים וגידול צמחים שפוגעים בהן. 

לכל אלה נוסף טפיל הוורואה שהגיע לישראל בשנת 1984 ושמהווה בכל העולם את אחת הסכנות המשמעותיות לאוכלוסיית הדבורים. הטפיל גורם לבקיעת דבורים קטנות, חלשות ומעוותות. הוא מתפשט במהירות בכוורות וגורם לכך שהדבורים יהיו חשופות לווירוסים. כשהדבורים חלשות מחזור החיים שלהן קצר יותר, הכוורת עלולה להתחסל ופעולת ההאבקה לא מתבצעת כנדרש.

בתמונה: דבורה בתהליך האבקה בפרח אפונה

הדרך שלנו להגן על הדבורים

דבורי הדבש ומאביקים אחרים מספקים שירותי האבקה למיליוני דונמים של יבולים. היעלמותן צריכה להטריד אותנו ואנחנו יכולים לאמץ פעולות שיעזרו להן להתרבות או לפחות לעצור את היעלמותן. תכנון נכון של פעולות החקלאות לצד תקשורת מול גורמים סביבתיים יכולים להשפיע לטובה על הדבורים ועל הגידולים.

אחד הגורמים הפוגע בדבורים באופן ישיר הוא הריסוס ותזמון נכון יכול להפחית את החשיפה של הדבורים לחומרים המסכנים אותן. כמו כן, חשוב מאד לשמור על תקשורת עם בעלי קרקעות שכנים, חקלאים וכוורנים כדי להבטיח את ההגנה המקסימלית עליהן. יש להקפיד על שימוש במוצרים המתאימים ליבולים ולתכנן את זמן הריסוס כך שלא יפגע בדבורים. תקשורת טובה מול כל הגורמים הרלוונטיים יכולה להיות משמעותית ולהבטיח כי חקלאים לא יפגעו בטעות בדבורים בלי לדעת שעשו זאת. תקשורת טובה יכולה לשמור על המגוון הביולוגי, להגן על הדבורים, היבול וההאבקה.

לאן מועדות פנינו

הדבורה עושה את עבודתה כמעט בלי שנשים לב לכך. היא עובדת חרוצה ויעילה כשהיא בריאה ולא פגועה. היא אחראית על 80% מהפריית הצמחים והפרחים בעולם והיעלמותה צריכה להטריד אותנו. חקלאים צריכים מצד אחד לתכנן את פעולות הגידול וההאבקה כך שאלו ישמרו ככל האפשר על הדבורים. לצד זאת, יתכן וכי פנינו הן להאבקה אנושית או אפילו רובוטית.

במקומות שונים בעולם החלו בפעולות האבקה אנושית כשהתוצאה היא יותר האבקה בפחות זמן. בנוסף לכך, האבקה אנושית מאפשרת לשלוט בתהליך ולהתאים למערכת החקלאית המורכבת. החקלאים לא יכולים לשלוט בפעולת הדבורה והיא יכולה להחליט באיזה סדר היא עוברת בין הצמחים והפרחים. כשהצורך שונה מכפי שהדבורה קובעת, יתכן שההאבקה האנושית תהיה יעילה יותר.

האם זה אומר שנראה בקרוב רובוטים מעופפים שאנו שולטים בהם לחלוטין? כנראה שלא (או לפחות לא בקרוב). עם זאת פתרונות האבקה אחרים כבר נמצאים בתהליכי פיתוח ויישום ולצידם, ההמלצה היא לתכנן נכון את מעגל הגידול כך שגם אנחנו, החקלאים, נשמור על הדבורים החשובות ככל האפשר.