הינך נמצא כאן

Share page with AddThis

סוגי אקריות, הנזק שהן גורמות לגידולי הירקות ודרכי ההתמודדות

מאמרים מקצועיים
26.03.2019
אקריות

גידולי ירקות נוטים להיות חשופים לפגעי מחלות ומזיקים. מבין המזיקים הנפוצים בישראל והעולם נוכל למנות את האקריות, פרוקי רגליים קטנים המשתייכים למחלקת העכבישנים. האקריות פעילות בסוגי אקלים ובבתי גידול מגוונים וביניהן מינים רבים הנוהגים לחיות כטפילים על צמחים ובעלי חיים כדוגמת הקרציות, קרדית האבק וכן אקריות הקורים ואקרית החלודה. אקריות המזיקות לגידולים נפוצות בישראל ונוהגות לפגוע בגידולים כדוגמת עגבנייה, אבטיח, מלפפון, פלפל ועוד. ההתמודדות עם נגעי אקריות כרוכה בניטור קפדני וקבוע של שטחי הגידול, זיהוי נגעים וטיפול מוקדם באמצעות מועילים המהווים אויב טבעי לאקרית.

אקרית הקורים - אקרית אדומה וצהובה

אקריות הקורים (Tetranychidae) הן משפחה של אקריות הנוהגות לתקוף מגוון צמחים ביניהם ירקות, עצי פרי ופרחים ותחת משפחה זו נכללים כ-1,200 מינים בכל העולם. בישראל תועדו כ-12 מינים בלבד כשהנפוצות שבהן הן האקרית האדומה והצהובה שהן שני גזעים של אותו מין (Spider mites Tetranychus urticae). נקבות האקרית טוות על גבי עלי הצמח קורים המספקים הגנה לביצים ולנימפות שמתחתן. האקריות פוצעות את רקמת הצמח בצדו התחתון של העלה ומוצצת את הלשד שלו. מבין נזקי האקרית ניתן למנות הצהבה, התייבשות, הפסקת הצימוח, פגיעה באיכות וכמות היבול והיא עלולה אף להוביל למות הצמח במקרים הקשים. האקרית מושפעת ממשק המים של הצמח, מהלחות באוויר והיא חובבת טמפרטורות גבוהות יחסית.

תנאי מחיה מועדפים: חובבת בעיקר אקלים חם ויבש. עם העלייה בטמפרטורות ישנה צמיחה בכמות הביצים אשר פוחתת עם עלייה ברמת הלחות.

פונדקאים נפוצים: עגבנייה, פלפל, מלפפון, אבטיח, מלון, תות שדה, קישוא, חציל ועוד.

אקרית החלודה

אקרית החלודה של העגבנייה (lycopersici Aculops) גורמת לשינויים בצבע העלים והגבעולים של הצמח אשר נצבעים בברונזה, להתייבשויות העלים ולנזקים לפרי עצמו כדוגמת הצהבות והשתעמות בצבע חלודה. התקפה חמורה ומתמשכת של אקרית החלודה עלולה להוביל להתייבשות העלים ונבילתם. אקרית החלודה היא קטנה וקשה לזיהוי ומזוהה לרוב על פי מראהו הייחודי של הנזק שהיא גורמת לצמח.

תנאי מחייה מועדפים: אקלים חם. אינה עמידה לתנאי קור ולחות גבוהה.

פונדקאים נפוצים: עגבנייה, חציל, פלפל ועוד.

 

התמודדות באמצעות הדברה ביולוגית של האקרית הטורפת

הדברה ביולוגית משולבת חותרת לשילוב מיטבי בין המועילים לשימוש מקומי וסלקטיבי של תכשירים כימיים. ה"מועילים", גם הם בעלי חיים ממשפחת פרוקי הרגליים, מהווים בדרכים שונות אויב טבעי למזיק ובכך מובילים להדברתו. האקרית הטורפת (Phytoseiulus persimilis) היא אויב טבעי המשמש כמועיל מוצלח כנגד אקריות הקורים. באמצעות פיזורה של האקרית הטורפת באופן נכון מיד עם הופעת סימנים ראשונים לנזקי אקרית, ביכולתה להביא בתוך ימים ספורים לצמצום והדברה של אוכלוסיית המזיק. דורות ההמשך של אקרית הפרסימיליס בחלקה יבצעו הדברה ביולוגית כנגד האקרית המזיקה, לאורך כל תקופת הגידול ובכך יעניקו לצמח שכבת מגן. האקרית רגישה לחומרי הדברה ולכן חשוב לבצע את ההדברה לאחר התייעצות עם אנשי מקצוע.

כיצד ניתן למנוע פגעי אקרית?

הדרך הטובה ביותר להתגונן מפני נזקי אקרית היא באמצעות זיהוי מוקדם. לצורך כך חשוב לבצע:

  • ניטור קפדני של החלקה בעיקר בשוליה ובאזורים מאובקים.

  • תיחום וטיפול מיידי באזורים נגועים.

  • הקפדה על ניקיון שתילים המגיעים לחלקה.

במצב שבו נתגלו אקריות בחלקה מומלץ לבצע הדברה תגובתית נגד הבוגרים עם ההופעה הראשונית. מרבית הקוטלים אינם סיסטמיים ולכן חשוב להביא לכיסוי מירבי בצד התחתון של העלים שם מצויות מרבית האקריות. בעת הטיפול חשוב לצמצם פגיעה באויבים הטבעיים של האקרית לשם כך ניתן לבצע תגבור האויב הטבעי וריסוס על ידי תכשיר מתאים המשתלב עם ההדברה הביולוגית.

 

לחברת זרעים גדרה-סינג'נטה צוות אגרונומים במקצועי אשר תומך ומלווה את המגדלים לאורך כל עונת הגידול.

כל המידע המופיע בפרסום זה אינו מהווה ייעוץ כלשהו ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי. תנאים ונסיבות בשטחי הגידול משפיעים במידה רבה על התוצאות הסופיות של הגידול. לפיכך, זרעים גדרה לא תישא בכל אחריות לתוצאות הגידול. התמונות בפרסום זה הינן להמחשה בלבד. ט.ל.ח. כל הזכויות שמורות לזרעים גדרה בע"מ 2019 ©