״פוזריום סולני״ והשפעותיו על גידול העגבניה

פגעים, ווירוסים ומחלות
פוזריום סולני בעגבניה 4 - נבגים אדומים בצוואר השורש (צילום: ד"ר יובל קיי, מו"פ רמת נגב)

בתמונה: נבגים אדומים על פני צוואר השורש (צילום: ד"ר יובל קיי, מו"פ רמת נגב)

 

מחלת הפוזריום הסולני נגרמת על ידי פטריית פוזריום (Fusarium solani) - פטרייה רב פונדקאית אשר נחשבה עד לא מזמן פתוגן משני בגידולים רבים. בשנים האחרונות, עם הפסקת השימוש במתיל ברומיד לחיטוי הקרקע חלה עליה משמעותית בנזקים שהיא מסבה בגידול עגבניה, בייחוד בנגב המערבי וברמת נגב. כיום, פגיעה משולבת של פטריית פוזריום סולני ונגיף הטומבו ToBRFV מהווה אתגר משמעותי בהגנת הצומח של צמחי עגבנייה. בצמחי עגבניה נגועים ניתן להבחין בהצהבת עלים, פגיעה בגבעול התחתון והחמה כהה של רקמות ההובלה. הפגיעה ברקמות ההובלה גורמת לנבילה שמתחילה מהעלים הבוגרים ועלולה לגרום לקריסת הצמח כולו ולאובדן היבול. בניסויים שנערכו לבחינת רגישות כנות עגבניה למחלה, נמצא כי כנת ״ארנולד״ מציגה תוצאות של סבילות טובה בפני המחלה בהשוואה לזנים שנבדקו.

כיצד מתקדמת מחלת פוזריום הנבילה?

פטריית הפוזריום חודרת אל אפידרמיס שורש הצמח, מתפשטת דרך צינורות ההובלה, מתיישבת בצינורות העצה ומובילה לסתימתם. כתוצאה מכך הצמח הנגוע סובל ממחסור ניכר במים וחומרי הזנה המוביל להופעת סימפטומים של נבילה ובהמשך למותו של הצמח, התמוטטותו ואובדן היבול. הסימפטומים מתחילים בדרך כלל להופיע כאשר הצמח מתקרב לשלב הפרי הירוק הבוגר. בצמחים אלה, הסימפטומים הראשוניים כוללים הצהבה של העלים הבוגרים ביותר. עם התפתחות המחלה ההצהבה מתקדמת בהדרגה במעלה הצמח אל העלים הצעירים יותר. עלים נגועים עשויים לנבול במהלך חום היום ולהציג התאוששות בלילה. עם התקדמות המחלה הצמח כולו יראה סימני נבילה ללא התאוששות. צמחים נגועים מתאפיינים בפיחות או היעדר יבול ועלולים לבסוף להתמוטט ולמות.

פוזריום סולני בעגבניה 3 - נבגים אדומים בצוואר השורש (צילום: ד

בתמונה: התמוטטות צמחים (צילום: ד"ר יובל קיי, מו"פ רמת נגב)

כיצד תזהו את תסמיני הפוזריום הסולני?

הפוזריום הסולני מתאפיין בסימני הנבילה שלו ובפרט, בתסמינים הבאים:

  • שתילים מעוכבים וצהובים.

  • הצהבת עלים.

  • עלים תחתונים מצהיבים ונושרים בטרם עת.

  • החמה בצינורות ההובלה.

  • השחרה של צוואר השורש.

  • הופעת צברי נבגים אדומים או כתומים על פני צוואר השורש.

  • שורשים לא מפותחים, רקובים ודהויים.

  • התמוטטות הצמחים.

המאפיין הבולט ביותר במחלת הפוזריום הסולני הוא הופעת צברי נבגים אדומים או כתומים בצוואר השורש, בחיתוך הגבעול לאורכו ניתן יהיה להבחין בהחמה בצינורות ההובלה והשחרה של צוואר השורש. צמחים נגועים מתאפיינים בפיחות או היעדר יבול ועלולים לבסוף להתמוטט ולמות. המחלה מתפרצת בעיקר בקיץ בייחוד בטמפרטורה של כ-30 מעלות צלזיוס. לפטריית הפוזריום יכולת להתפשט גם באוויר למרחקים קצרים. 

 

פוזריום סולני בעגבניה - נבגים אדומים בצוואר השורש (צילום: ליאור אברהם, מדריך שה
פוזריום סולני בעגבניה 2 - נבגים אדומים בצוואר השורש (צילום: ליאור אברהם, מדריך שה

בתמונות: נבגים אדומים בצוואר השורש (צילום: ליאור אברהם, מדריך שה"ם)

כנת ״ארנולד״ – התשובה לפוזריום סולני

נכון להיום אין בנמצא זן עגבניה בעל עמידות בפני הפוזריום הסולני. חיטוי קרקע, בייחוד חיטוי המבוצע מחוץ לחודשי הקיץ נמצא לא יעיל מפני פגיעות הפוזריום. בניסויים שנערכו בעונות הגידול של 2020 ו-2021 נמצא כי כנה עמידה מעניקה לצמח סבילות מפני פגיעת הפוזריום הסולני, מפחיתה את תסמיניה ומונעת את התמוטטות הצמח.

בניסויים אלה נמצא כי כנת ״ארנולד״ הוותיקה מבית זרעים גדרה-סינג׳נטה מעניקה סבילות טובה בפני הפוזריום הסולני בגידול העגבניה. מדובר בכנה ווגטטיבית ומאוזנת המתאימה לרוכבים בעלי כושר צימוח חזק. כנת ארנולד היא כנה בעלת שורש שיפודי עמוק המקנה סבילות לתנאי מליחות ובעלת כושר התאמה מעולה לזני זרעים גדרה-סינג'נטה: טורי ואיקראם. לארנולד איפוקוטיל גבוה המאפשר הרכבה גבוהה וכך את הפחתת הסיכון לשורשי האוויר המגיעים לקרקע בשתילה.