מהי מחלת הכימשון, סימני הזיהוי שלה ודרכי ההתמודדות

פגעים, ווירוסים ומחלות
כימשון

כימשון היא מחלה הנגרמת על ידי אאומיציט, טפיל דמוי פטרייה, בשם פיטופטורה (phytophthora). מינים שונים של פיטופטורה אחראיים לכימשון מסוגים שונים אך הנפוצה בהן היא מחלת כימשון תפוח האדמה (Late blight) שלה נקדיש את השורות הבאות. כימשון תפוח האדמה נגרם על ידי פיטופטורה אינפסטאנס (Phytophthora infestans) אשר תוקפת מיני צמחים ממשפחת הסולניים ובעיקר תפוחי אדמה ועגבניות. בפגיעות קשות בצמח המחלה גורמת לריקבון הפירות או הפקעות ומכאן מקור שמה. הטיפול בכימשון מבוסס על בקרת תנאי הגידול המאפשרים את התפתחות הפיטופטורה וכן סניטציה והדברה מתאימה ומבוקרת.

מאין הגיעה מחלת הכימשון?

מחלת הכימשון בתפוחי אדמה תועדה לראשונה באמצע המאה ה-19 בארצות הברית ומשם התפשטה במהרה גם לאירופה. מדינות רבות סבלו באותן שנים מפגיעת הכימשון אך המדינה ששלמה את המחיר הכבד ביותר היא אירלנד, שבין השנים 1845 ל-1852 גוועו מיליון מאזרחיה ברעב גדול שנגרם בעיקר מהפגיעה הקשה ביבולי תפוח האדמה, שהיה רכיב מזון עיקרי בה. רעב זה היה גם הגורם להגירתם של 2 מיליון אירים מחוץ למולדתם ובעיקר, לארצות הברית. מאז ועד היום פותחו תכשירים שונים כמו גם מינים עמידים יותר של צמחים להתמודדות עם הכימשון, אך גם הפיטופטורה התפתחה וגילתה עמידות מסוימת לתכשירים שונים במרוצת השנים.

מהי מחלת הכימשון ובאילו תנאים היא מתפתחת?

מחולל מחלת הכימשון הוא פיטופטורה אינפסטאנס הנמנה על קבוצת האואומיציטים (Oomycetes). אואומיציטים, הידועים גם כעובשי מים, הם פתוגנים צמחיים מפרקים הדומים לפטרייה. המחלה מוגדרת כמחלת נוף התוקפת את העלים והגבעולים וכן את הפירות בעגבנייה ואת הפקעות בתפוח האדמה. הכימשון מתפתחת במהירות בתנאי לחות גבוהה המובילים להצטברות מים חופשים על גבי הצמח ובטווח הטמפרטורות שבין 15 ל-25 מעלות. בהתאם, היא נפוצה לרוב בסתיו ובחורף בבתי צמיחה שנשתלו בקיץ, עם העלייה בצפיפות הנוף ובלחות. המחלה גורמת לריקבון ומאפשרת גם לחדירתם של גורמי ריקבון משניים. בעקבות פגיעותיה הקשות, הכימשון עלולה להוביל להפחתה ניכרת ביבול ופגיעה באיכות התוצר.

מהם תסמיני המחלה?

הסימנים האופייניים לכימשון הם כתמים חומים על גבי העלה המוקפים בהילה אפורה - ירוקה, על גבי הגבעולים או הפטוטרות ימצאו כתמים חומים כהים ומוארכים. על פירות העגבנייה ריקבון מוצק בצורת כתמים ירוקים עד חומים, בעלי טקסטורה מחוספסת ובתפוחי האדמה ריקבון קשה בצבע חום השקוע בפקעת. בהמשך, חדירתם של גורמי ריקבון משניים הופכים את הריקבון לרך. עם התפתחות המחלה בשדה או בבית הצמיחה מתפתח ריקבון כללי של הצמח.

כיצד ניתן לטפל בכימשון?

התמודדות עם הכימשון נערכת בכמה מישורים. במישור המניעה:

  1. אוורור ובקרת לחות - הפיטופטורה אשר גורמת לכימשון זקוקה ללחות על מנת להתפשט ולכן הקפדה על אמצעי אוורור נאותים וצמצום הלחות והמים החופשיים בבית הגידול הוא צעד חיוני בהתמודדות עם הכימשון.

  2. ריסוסי מניעה - אחת לשבוע עד 10 ימים בתכשירי מנקוזב, אנטרקול, בראבו או דקוניל, אשר יקטינו את הסיכון בהתפרצות הכימשון.

לאחר שנתגלתה הדבקה בכימשון:

  1. סניטציה - סילוקם של חלקי הצמח הנגועים בכימשון תסייע לעצירת התפשטות המחלה.

  2. הדברה כימית - ניתן להשיג הדברה יעילה בשילוב תכשיר מקבוצת מעכבי RNA כדוגמת פוליו גולד עם מנקור או קורזט הפוגעים בנבגי הפיוטופטורה ובעלי כושר פעילות סיסטמית. חשוב להימנע משימוש מופרז על מנת למנוע פיתוח עמידות הפיוטופטורה לתכשירים ורמת שאריות גבוהה על התוצרת.

לחברת זרעים גדרה-סינג'נטה צוות אגרונומים מקצועי אשר תומך ומלווה את המגדלים בכל שאלה ובעיה לכל אורך הגידול.