וירוס כתמי הנבילה בעגבניה (TSWV) והסכנה לגידולי הפלפל

וירוס כתמי נבילת העגבנייה - (TSWV- Tomato Spotted Wilt Virus) משתייך לווירוסים מקבוצת הטוספו-וירוסים (Tospovirus), אשר מועברים על ידי תריפסים. התריפס הקליפורני משמש כווקטור העיקרי של וירוס כתמי הנבילה של העגבנייה - הווירוס משתמר ומתרבה בגופו ומתפשט על ידו למגוון רחב ביותר של פונדקאים - מעל 1,000 מינים, ביניהם, צמחי בר, פרי וירק. TSWV פוגע קשות בירקות ובפירות הנגועים. מקרב גידולים ממשפחת הסולניים חמורה במיוחד פגיעתו בגידולי העגבנייה והפלפל. התפשטותו בקרב גידולים אלה מצויה במגמת עלייה בשנים האחרונות בעיקר כתוצאה משינויי האקלים. כך תוכלו להיערך ולצמצם פגיעה אפשרית של הווירוס. 

מהם תסמיני וירוס כתמי הנבילה?

תסמיני הווירוס תלויים בפונדקאי שנדבק. ככלל, נראה עיכוב גדילה, כתמים טבעתיים על הפרי וכתמים נקרוטים על העלווה- כלומר נמק תאי הרקמה של הצמח. בפלפל נראה לרוב הצהבה של הצמח, עיכוב בהתפתחות ונבילה. על העלווה יופיעו כתמים חומים עגולים בקוטר של כ- 0.5 ס"מ וניתן יהיה להבחין בכתמי הטבעות (ringspots) ומוזאיקה לא אחידה. על גבי הפרי יופיעו כתמים עגולים דמוי הילה וכתמי צבע בולטים על גבי פרי בשל. 

מיהו התריפס הקליפורני?

מקורו של התריפס הקליפורני (Frankliniella occidentalis) המכונה גם תריפס הפרחים המערבי בדרום מערב ארה"ב, אך הוא מצוי כיום בתפוצה רחבה ביבשות השונות וניזון ממגוון רחב של מני צמחים. מבנה גופו של תריפס בוגר הוא צר, אורכם של הזכרים כ-1 מ"מ וצבעם צהוב בהיר, הנקבות גדולות יותר, אורכן כ-1.4 מ"מ וצבען משתנה לרב לפי עונות השנה - מאדום, לצהוב וחום כהה.. מחזור חייו של התריפס כולל שתי דרגות זחל, טרום-גולם, גולם ובוגר.

כיצד מתבצעת ההדבקה בנגיף?

TSWV נרכש על ידי התריפס כאשר הוא מצוי בדרגת הזחל הראשונה והשנייה. הזנת הרכישה של הנגיף נמשכת מספר דקות עד שעות (משך אופטימלי - 21 שעות). בהמשך, מתרחש שלב לטנטי שבו לא מתבצעת הדבקה אך הווירוס משתמר ומתרבה בגופו של התריפס. הזנת ההדבקה של הצמח נערכת כאשר התריפס בוגר ולשם כך דרושות שעות אחדות של הזנה. תריפסים בוגרים שרכשו את הנגיף כזחלים מסוגלים להמשיך ולהדביק צמחים פונדקאים ב-TSWV במשך כל חייהם. צמח שעבר הדבקה ישמש כמקור אילוח, עוד לפני הופעת סימני הווירוס, בחלוף כ-7-3 ימים מהזנת ההדבקה.

הפגיעה ההולכת ומתפשטת בגידולי הפלפל

בשנים האחרונות נרשמת מגמת עלייה בהתפשטותו של TSWV, ובפרט בגידולי הפלפל, במרבית אזורי הגידול. התפשטות זו מיוחסת לטמפרטורות החורף החמות יחסית המאפשרות שרידות גבוה של התריפס הנושא את הנגיף וכן לעמידות התריפס למרבית חומרי ההדברה הקיימים. 

כיצד ניתן לטפל בוירוס?

עיקר המניעה והטיפול כנגד TSWV מבוססים על ההתמודדות עם התריפס ומניעת התבססותו בחלקות הגידול. הצעדים הבאים יסייעו לצורך כך:

1. סניטציה - יש להשמיד שרידי צמח בגמר הקטיף, לבצע טיפול בעשבייה בשטחי הגידול ובשטחים סמוכים. במהלך עונת הגידול יש לבצע עקירה מיידית של צמחים נגועים.

2. הפחתת חדירות - לשם צמצום חדירת התריפסים ניתן להתקין יריעות גג בולעות UV, רשתות, דלתות כפולות, ומלכודות לביצוע בקרה. רשת 50 מש, על אף התועלת שלה בצמצום החדירה, מהווה מחסום חלקי בלבד בפני התריפס שכן ביכולתו להצטופף ולהשתחל בין חוטי הרשת.

3. ניטור ולכידה - לצורך ניטור ניתן להשתמש במלכודת דבק ומושכן ייעודי. המלכודות מסייעות גם בלכידה וכך בהפחתת התבססות התריפס בחלקה.

4.  טיפול תגובה - לשם הדברת אוכלוסיית תריפסים ניתן להשתמש בתכשירים שונים – יש להיוועץ באגרונום מומחה.

לחברת זרעים גדרה-סינג'נטה צוות אגרונומים מקצועי אשר תומך ומלווה את המגדלים לאורך כל העונה בכל שאלה ובעיה.